תפריט
feed iconה-FEED
favourites iconרשימת הקריאה שלי
התחברות
לפתיחת חשבון מסחר >>
feed iconה-FEED
favourites iconרשימת הקריאה שלי
close feed icon
feed iconה-FEED התגובות שלכם באתר!

איך הדולר הקורס והאינפלציה המתעוררת משפיעים על תיק ההשקעות?

11/11/2021

צבי ואבנר סטפק, מבעלי מיטב דש, התארחו במפגש זום עם הסוחרים: "האיום יכול לבוא דווקא מלבנון", "יש לכם קצת חשיפה מט"חית ישירה? לא אסון גדול", "גל קורונה נוסף לא ישפיע מהותית על האינפלציה". צפו במפגש

לצפייה במפגש המלא, לחצו כאן.

רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי במיטב דש טרייד? לחצו כאן >>

צבי ואבנר סטפק, מבעלי מיטב דש, התארחו במפגש זום שקיימנו עם הסוחרים בבורסה. המפגש עסק הפעם בשאלה איך הדולר הקורס והאינפלציה המתעוררת משפיעים על תיק ההשקעות.

"כמשקיעים, אתם יכולים לגדר את ההשקעות כנגד חשיפה מט"חית באמצעות כלים כגון תעודות סל שכבר נותנים לכם מוצר שקלי, שבו למשל אם אתם עוקבים אחרי מדד ה-S&P אתם מקבלים את תשואת המדד מינוס עלויות הגידור"

רוצים להירשם חינם למפגשי האונליין ולצפות ברשימת המפגשים? לחצו כאן>>

קראו עוד במגזין:

 

בתחילת המפגש התייחס צבי סטפק למצב בשוק ההון הישראלי השנה, שרושם עד כה תשואות שנתיות יותר גבוהות מרוב הבורסות בעולם, כולל ארה"ב ואירופה. התשואה בקופות הגמל עומדת בעשרה החודשים הראשונים על 12% במסלול הכללי, המהווה ברירת מחדל ונחשב מתון יותר מבחינת הרכיב המנייתי הכלול בו, וכ-20% במסלולים מוטי מניות. מדובר בתשואות יוצאות דופן בכל קנה מידה.

אבנר סטפק ביקש מצבי לדרג את השווקים הישראלי, האירופי, הסיני והאמריקאי מהזול ליקר. "השוק הישראלי כנראה הכי זול מבחינת מחירים, אבל זה לא המדד היחידי", ענה צבי סטפק. "צריך להביא בחשבון שבישראל יש סיכונים גיאו-פוליטיים יותר גבוהים כרגע מאשר בארה"ב או באירופה. מכפיל 20 בישראל לא שווה למכפיל 20 בארה"ב. צריך להביא בחשבון גם שיקולים אחרים, כמו תשואת אגרות חוב בשווקים השונים ושיקולים מקומיים, כמו הנטייה של הממשל בסין להחלטות פתאומיות ולא צפויות. גם משבר הנדל"ן בסין, אם יתפתח ויידרדר, עלול לזלוג לשאר העולם". 

poll questionמה הסיכוי שהאינפלציה בישראל תעבור את ה-5% לשנה בשנתיים הקרובות?

אבנר סטפק הוסיף בהקשר זה: "מערכת הביטחון בישראל מזלזלת לדעתי במה שקורה בלבנון. המדינה שם קורסת לתוך עצמה ועלול להיווצר איום עלינו דווקא משם, למרות הקולות שאומרים שעכשיו אין להם יכולת או סיבה להתחיל מלחמה מול גורם חיצוני. לחיזבאללה יש 150 אלף טילים, לעומת 14 אלף לחמאס ולג'יהאד ביחד. זו גם ליגה אחרת של טילים, מבחינת הדיוק".

"חשיפה מט"חית? עד 12% מהתיק"

מכאן עברו צבי ואבנר לשאלה למה הדולר יורד. צבי סטפק: "הדולר בעולם דווקא מזנק מול המטבעות המרכזיים, הוא באחת מנקודות השיא שלו מול האירו. למרות זאת, הדולר נחלש במסחר כאן, מה שאומר שהשקל הוא כרגע המטבע הכי חזק בעולם. בהסתכלות חיובית, אפשר לומר שמגיע למשק שצומח כל כך יפה - הצמיחה השנה תהיה מעל 6% - מגיע למשק כזה שהמטבע שלו יתחזק. גם ליבואנים שקל חזק זה טוב, אבל תיירים שמגיעים לישראל משלמים ביוקר. היצואנים נפגעים, כי הם מקבלים פחות שקלים על דולרים ומשלמים לעובדים שכר בשקלים. הרווחיות שלהם נפגעת, בעיקר בענפי הלואו-טק, כי בהיי-טק יש מרווחי רווח גדולים". 

סטפק ציין גם את תרומת המשקיעים המוסדיים להתחזקות השקל. "יש כיום מוסדיים שמחזיקים במסלולים הכלליים מעל 50% מניות, 80% מהן מניות בחו"ל. משקיעים בחו"ל נחשפים למט"ח בשיעור גבוה מדי, כ-30%, ורוב הגופים לא רוצים להיות כל כך חשופים. מצד שני, הם כן צריכים להשאיר חשיפה מט"חית מסוימת כהגנה מפני תרחישים של ירידות בשווקים או משבר גיאו-פוליטי חריף". 

מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן>>

אבנר סטפק: "כמשקיעים, אתם יכולים לגדר את ההשקעות כנגד חשיפה מט"חית באמצעות כלים כגון תעודות סל שכבר נותנים לכם מוצר שקלי, שבו למשל אם אתם עוקבים אחרי מדד ה-S&P אתם מקבלים את תשואת המדד מינוס עלויות הגידור". 

"באופן כללי יותר, אני כן ממליץ לישראלים שמקבלים כספים במט"ח להמיר אותם לשקלים", הוסיף אבנר סטפק. "אתם חיים בישראל ואתם לא ספקולנטים של מט"ח שמהמרים לאן יילכו הדולר והאירו. עם זאת, כרגע אנחנו נמצאים בנקודה יוצאת דופן בהיסטוריה כי הדולר בשפל כל כך נמוך מול השקל. לכן, אם יש לכם קצת חשיפה מט"חית ישירה, לא דרך ההשקעות בני"ע שלכם, אני לא רואה בכך אסון גדול. מה גם שכרגע השווקים יקרים והגיוני להשאיר משהו שיגדר תרחיש שבו הם יירדו". 

צבי סטפק המליץ למשקיעים ישראלים שאין להם חשיפה מט"חית דרך המניות, לרכוש דולרים עד רף עליון של 12% מתיק ההשקעות.

"תזמון עדין במדיניות הריבית"

בנוגע למצב האינפלציה, אמר צבי סטפק: "קשה כרגע מאוד לקבוע האם ההתעוררות הזו תירגע בעוד שנה-שנתיים או הולכת להיות איתנו עוד כמה שנים. כרגע, הנתונים לא מעודדים: בעוד חודשיים, בינואר שנה הבאה, נגלה כי האינפלציה בישראל נעה בקצב של 3% בשנה. זה הרף העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל. בארצות הברית, האינפלציה כבר כפולה, מעל 6% בשנה. גם הציפיות האינפלציוניות בישראל עולות".

בנוגע לשאלה למה האינפלציה עולה, אמר צבי סטפק: "מצד הביקוש, יש יותר כסף פנוי לאנשים. השכר עולה ובימי הקורונה לא היה כל כך על מה לבזבז את הכסף. אנשים גם רוצים להתאוורר ולפצות את עצמם. בצד ההיצע, מחיר הנפט עולה, שרשראות האספקה בעולם נפגעו והמחירים עלו. גם חומרי הגלם התייקרו וזה משפיע על ענפי התעשייה והחקלאות.

"יש הרבה מאוד סיבות לעלייה באינפלציה. החשש בשווקים הוא מהעלאת ריבית ואכן 15 מדינות כבר עשו את זה, אבל עדיין לא מדינות חשובות: לא ארצות הברית ולא בריטניה, למשל. החשש הוא שגם הן יגיעו לזה, ושזו רק שאלה של זמן. בתרחיש כזה גם בנק ישראל יצטרך להעלות ריבית. אבל, אם הבנק המרכזי יעלה ריבית מוקדם מדי זה יכול לחזק עוד יותר את השקל ובנק ישראל לא מעוניין בכך. אם הוא יפעל מאוחר מדי, הוא פחות ירסן את האינפלציה שיכולה לברוח לו למעלה. זה עניין של תזמון עדין מאוד של מדיניות הריבית".

צבי סטפק העריך כי האינפלציה בישראל תמשיך להיות נמוכה משמעותית בהשוואה לארצות הברית, בסביבות 2.5% עד 3%. סטפק ציין עוד, כי מניות של חברות קמעונאות נחשבות להגנה טובה למשקיעים  מפני אינפלציה, אם כי ההתאמה במקרה שלהן יכולה להיות מאוחרת, כך שבטווח קצר הן כן עלולות להסב הפסדים. 

אבנר סטפק התייחס לעליות השכר בעולם: "זה מתבטא בסופו של דבר באינפלציה, גם אם זה לא נכלל בה באופן ישיר, כי אנשים מוציאים יותר". צבי סטפק שלל אפשרות שבמשק הישראלי יתפתח מצב של סטגפלציה, שבו שיעור האינפלציה גבוה, אך הצמיחה מאטה והאבטלה נשארת ברמה גבוהה. "לבנקים המרכזיים בעולם יש כיום כלים למנוע מצב כזה", הוא העריך. 

צבי סטפק התייחס גם להשפעה אפשרית של גל קורונה נוסף, אם יהיה, על האינפלציה: "אם ישלחו שוב צ'קים למשקי הבית, ברור שזה יכול לחזק את האינפלציה. ברור שיהיו ענפים שייפגעו וברור שעלולה להיות פגיעה בשרשרת האספקה אם זה יהיה משהו עולמי, אבל אני לא חושב שגל קורונה נוסף ישפיע מהותית על האינפלציה. 

רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי במיטב דש טרייד? לחצו כאן >>

צפו במפגש הזום המלא, בווידיאו המצורף.

האמור בהרצאה זו אינו אמור להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. פעילות המסחר בשוק ההון הינה פעילות הטומנת בחובה סיכון ואינה מתאימה לכל אחד. הדוגמאות המופיעות בהרצאה זו הינן תיאורטיות בלבד, ניתנות לצרכי הסברה והמחשה, ואין הסתמך על הנתונים המופיעים בהן. אין לראות באמור או בכתוב כהמלצה לרכישה ו/או למכירה ו/או לביצוע השקעות, פעולות או עסקאות כלשהן או כתחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות מתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. מיטב דש השקעות בע"מ, חברות בשליטתה וכן בעלי מניותיהן, מנהליהן ועובדיהן, לא יהיו אחראים בשום צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה מהסתמכות על האמור בהרצאה זו, אם ייגרמו. כל הזכויות בהרצאה זו שייכות למיטב דש בע"מ והעברת חלקים מתוכנה לאחרים, שימוש בהם או פרסומם בכל דרך שהיא, ללא קבלת אישור מראש ובכתב ממיטב דש השקעות בע"מ, הינה אסורה.

אהבתם את הכתבה? שתפו עם חברים!
related articles iconכתבות נוספות שתאהבו
comments icon
יש שאלות? תשאירו לנו תגובה או הצטרפו לדיון!
  • לפני 2 שנים

    כשמדפיסים עוד ועוד דולרים ואגרות חוב כל שנה יוצרים אינפלציה. זה עניין מתמטי מובנה!

    האינפלציה מתבטאת בעליה נומינלית של הנדל"ן, הבורסות, המשכורות והמחירים. זוהי אשליית האינפלציה. הכל עולה ועולה, (נומינלית), כי המטבעה שווה פחות ופחות, כי יש יותר ויתר מטבעות.

    נדמה לך שהבית שלך שווה כפול, אבל הוא רק הזדקן ב-20 שנה, והמטבע שבו אתה מודד את שווי הבית שווה לחצי ופחות מכך ממה שהוא היה לפני 20 שנה.

  • לפני 2 שנים

    מעוניין לדעת האם כדאי לקנות היום דולרים .או לקנות מניות .תודה.

    • לפני 2 שנים

      חלך

    • לפני 2 שנים

      מה פתאום דולרים? אולי רק ביחס ליורו אבל לא לשקל...

  • לפני 2 שנים

    יש לי שאלה ,איך אפשר לקנות קרן ממונפת הפוכה על הנפט ? חיפשתי ולא מצאתי אולי מכם תגיע הישועה

רוצים לקרוא עוד בנושאים אלו? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים ישירות למייל.
אתם קוראים: איך הדולר הקורס והאינפלציה המתעוררת משפיעים על תיק ההשקעות?
Website by:

© 2017 מיטב דש בע”מ
אין באמור כדי להוות ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ אישי המתחשב ומותאם לצרכי ונכסי כל אדם בידי יועץ השקעות מוסמך.