מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן>>
נכון לסוף אוגוסט 2021 פעלו ברחבי העולם 804 יוניקורנים (חברות בשווי של יותר ממיליארד דולר כל אחת), בשווי המצרפי של יותר מ-2.6 טריליון דולר. באופן מפתיע ומעורר מחשבה, רבות מחברות היוניקורן האלו, אחת מכל עשר אם נסתכל על נתוני 2020, הן חברות ישראליות.
"מגפת הקורונה הגדילה מאוד את הביקוש למוצרים ושירותים בתחום ההיי-טק. המעבר לעבודה, למידה, בידור וצריכה מרחוק - כל אלו יצרו ביקושים חזקים. כבר לפני המגפה העולם היה בעיצומה של מהפכה טכנולוגית, אבל המגפה האיצה את כל המגמות הללו"
קראו עוד במגזין:
- "יש בועה קיצונית בתמחור חברות היי-טק פרטיות בישראל, מניות היוניקורן רגישות לאכזבה בדוחות"
- "רצינו שהמיזוג עם אאוטבריין יעבוד אבל המגיפה זרקה אותנו ואותם לעולם חדש"
- מסחר עצמאי במניות: המדריך המקוצר למשקיע בתחילת הדרך
השנה החולפת והנוכחית מציינות אם כן, תקופת פריחה חסרת תקדים לחברות טכנולוגיה ישראליות, שמונפקות ומגיעות לשווי שוק גבוה או חוצות בסערה את רף מיליארד הדולרים לפי הערכות שווי שהן מקבלות בסבבי גיוס מקרנות הון סיכון והופכות לא מעט ישראלים, רובם בתחומי תל אביב והרצליה, למתעשרים החדשים, עם יותר ממיליון דולר נזילים בבנק.
למה זה קורה בישראל? ולמה דווקא עכשיו? חשוב להבין את הסיבות דווקא בימים שבהם היחס להנפקות חברות הטכנולוגיה בארץ ובחו"ל מתקרר מעט, ומתחילים לעלות חששות כי החגיגה עומדת להסתיים. לפניכם חמש הסיבות המרכזיות להופעת היוניקורנים.
1. העליות בשווקים, הריבית האפסית והזרמות הכספים
שם המשחק, כמעט כרגיל, הוא כסף. מדד הנאסד"ק עלה כמעט 20% מתחילת 2021, כמעט 40% ב-12 החודשים האחרונים וכ-90% בשנתיים. "העליות בשווקים בכל העולם הגדילו מאוד את מספר האנשים שיכולים להרשות לעצמם להשקיע בסכומים גדולים", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש. "הריבית בעולם המערבי אפסית או שלילית כבר זמן רב וזה אומר שאפיקים כמו אגרות חוב ממשלתיות ואג"ח קונצרניות הפכו לפחות מעניינים, הן מבחינת המשקיעים המוסדיים והן מבחינת המשקיעים הפרטיים. כולם חיפשו אפיקי השקעה אחרים ופנו בין השאר לנדל"ן, שחווה הייפ משמעותי, או לתחום הטכנולוגיה. כסף מוסדי ופרטי הוזרם לקרנות הון סיכון שמושקעות בטכנולוגיה".
הוסיפו לכך את הזרמות הכסף הגדולות שבוצעו בעיצומו של משבר הקורונה על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים - וקיבלתם שוק שמסתובב בו המון כסף שמחפש השקעות, צלחת פטרי מושלמת להיווצרות עשרות יוניקורנים.
2. הקורונה והטרנספורמציה הדיגיטלית
"מבחינת ההיי-טק הישראלי, אם לא הייתה קורונה היה צריך להמציא אותה", אומר זבז'ינסקי ומכוון לגל האדיר שסחף חברות וארגונים בכל העולם להעביר את סביבת העבודה לסביבה דיגיטלית ולהאיץ מאוד תהליכים שהיו אמורים להימשך שנים וקרו בקורונה כמעט בן לילה.
זבז'ינסקי: "מגפת הקורונה הגדילה מאוד את הביקוש למוצרים ושירותים בתחום ההיי-טק. המעבר לעבודה, למידה, בידור וצריכה מרחוק - כל אלו יצרו ביקושים חזקים. כבר לפני המגפה העולם היה בעיצומה של מהפכה טכנולוגית, אבל המגפה האיצה את כל המגמות הללו. מגזר הטכנולוגיה הגיב לכך בהאצת התפתחות בחברות הקיימות וביצירת חברות חדשות, המספקות שירותים חדשים ועונות על הצורך הגלובלי בטרנספורמציה הדיגיטלית".
רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי במיטב דש טרייד? לחצו כאן >>
3. כל כך קל פתאום להקים סטארט-אפ
השינויים הגלובליים בשנים האחרונות, כולל בתקופת הקורונה, יצרו סביבה ידידותית מאוד להקמת חברות סטארט-אפ ישראליות. "כיום הרבה יותר קל להקים סטארט-אפ", אומר זבז'ינסקי, "העלויות פשוט הרבה יותר זולות. זה נובע משלוש סיבות עיקריות: לפני הכל, אתה לא חייב משרד ויכול לעבוד מהבית או מכל מקום. מעבר לכך, אתה יכול לגייס עובדים מכל העולם ולא מוגבל למאגר העובדים המקומי. כסטארט-אפ, אתה בהחלט יכול לגייס עובד בהודו, עובד בבלארוס, עובד בארצות הברית ועובד בישראל - הכול נעשה יותר קל ופשוט. הסיבה השלישית היא שגם בתחום התוכנה הרבה יותר קל כיום: אם פעם היית צריך לקנות שרתים ותוכנות, כיום עם התפתחות הענן אתה יכול פשוט לשכור שירותים. זה מוזיל עלויות בצורה ניכרת".
4. ביטול היתרון הגיאוגרפי
חברות הטכנולוגיה, שהיו גם לפני הקורונה במקום לא רע על המפה, גילו פתאום יתרונות לא צפויים. מה שהתפרש בתחילת המגפה כעצירה התברר בהמשך כמעבר למודל אחר של פעילות, מרחוק.
זבז'ינסקי: "בגלל שהעולם עצר טיסות ומפגשים, התלות בנוכחות פיזית בשוק היעד קטנה. אם פעם היית חייב לשבת בסיליקון ואלי אם היו לך לקוחות בסן פרנסיסקו או לוס אנג'לס, היום כשאתה נפגש עם הלקוחות בעיקר בזום - מה זה משנה איפה אתה יושב? השינוי הזה משרת מדינות מרוחקות גיאוגרפית מארה"ב כמו ישראל".
5. הספאקים
רבות דובר על חברות ה-SPAC (ראשי תיבות של special purpose acquisition company), אחת התופעות הבולטות בוול סטריט ב-2020 וב-2021. כנרמז מהשם שלהן, חברות הספאק הן למעשה שלדים בורסאיים שמגייסים כסף מהמשקיעים במטרה אחת ויחידה: למצוא חברה ראויה, לרוב בתחום הטכנולוגיה, להתמזג איתה ולהכניס אותה לבורסה תוך יצירת ערך למשקיעים.
"מבחינת חברות הטכנולוגיה הישראליות, המפגש עם הכסף נעשה עוד יותר קל בזכות הספאקים", מסביר זבז'ינסקי. הספאקים הם עוד דרך למשקיעים להשקיע בחברות סטארט-אפ".
עד כה התמזגו עם ספאקים בוול סטריט לא פחות מתשע חברות טכנולוגיה ישראליות: אינוויז, היפו, REE, פיוניר, סלברייט, אאוטבריין, קלטורה, אוטנומו וסימילרווב. כמה מהחברות הללו, אגב, נסחרות כיום מתחת למודל ההנפקה מה שמלמד אולי על ייסורי לידה שיסתיימו בהמשך, או על בעייתיות במודל ה-SPAC.
בכתבה הבאה נעסוק בנקודות הדמיון והשוני בין פריחת היוניקורנים הנוכחית לפריחת חברות הדוט.קום בתחילת המילניום, שהסתיימה כזכור בקריסה רבתי. האם זה יקרה גם הפעם?
מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן>>
*אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ/שיווק לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים ו/או השקעת כספים בפיקדונות כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. התנאים המלאים והמחייבים של כל שירות/מוצר,הינם כמפורט במסמכי פתיחת החשבון ביחס לאותו שירות/מוצר וכפופים להסדרים הנהוגים במיטב דש טרייד. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח.
