תפריט
feed iconה-FEED
favourites iconרשימת הקריאה שלי
התחברות
צרו קשר
favourites iconהרשמה לניוזלטר
feed iconה-FEED
favourites iconרשימת הקריאה שלי
close feed icon
feed iconה-FEED התגובות שלכם באתר!

העלאות ריבית עכשיו: האם הבנקים המרכזיים באמת בדילמה?

23/03/2022

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן ראשי של מיטב דש, מנתח את דילמת האינפלציה-ריבית-צמיחה בארה"ב, אירופה וישראל – ומגיע למסקנה חד משמעית על סמך תקדימי העבר

רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי במיטב דש טרייד? לחצו כאן >>

דיון ער מתנהל לאחרונה בתקשורת הכלכלית ובקרב המשקיעים בשוק ההון בעולם ובישראל סביב השאלה האם הבנקים המרכזיים צריכים לעלות ריבית במהירות בגלל העלייה באינפלציה, או שאולי עדיף לחכות כי עליית ריבית תפגע בצמיחה ובשווקים הפיננסיים.

הלקחים מהעבר צריכים לגרום לבנקים המרכזיים דווקא לעלות ריבית בנחישות, עד שהאינפלציה תחזור לרמות מקובלות יותר

קראו עוד במגזין:

 

עוד לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, האינפלציה במדינות רבות, כולל בארה"ב, באירופה ואחרות הגיעה לרמות בהן לא הייתה עשרות שנים. האינפלציה בארה"ב עלתה בפברואר, עוד לפני השפעות המלחמה, כמעט ל-8%. באירופה, האינפלציה התקרבה ל-6%. המלחמה, שפרצה ב-24 בפברואר, גרמה לעלייה חדה במחירי הסחורות השונות כמו נפט, חיטה, מתכות וחומרי גלם נוספים. כתוצאה מכך, התחזיות לאינפלציה עלו עוד יותר, אך במקביל התגבר גם החשש מהאטה בפעילות הכלכלית. בישראל, האינפלציה בינתיים יותר נמוכה, אבל כבר נמצאת מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל.

תקדימי שנות ה-70

מה צריכים לעשות הבנקים המרכזיים: לעלות ריבית במהירות ולהסתכן בפגיעה בכלכלה ובשווקים הפיננסיים, או להעלות אותה לאט ומעט בתקווה שהאינפלציה תיחלש? לפי ניסיון העבר, התשובה די ברורה.

מצב דומה נוצר בעולם בשנות ה-70 של המאה הקודמת, עם שני גלי עלייה במחיר הנפט שהתרחשו על רקע האינפלציה שהייתה גבוהה עוד לפני כן. בגל הראשון של עלייה במחירי הנפט, בשנים 1973-1974 (אחרי מלחמת יום כיפור), הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות (ארה"ב, אירופה, יפן, אוסטרליה)  ניסו למזער פגיעה בצמיחה והחזיקו ריבית ברמה נמוכה יותר מהאינפלציה בכ-3% בממוצע. כתוצאה ממדיניות זו, הצמיחה בשנים אלו עמדה בממוצע על כ-1.8% והאינפלציה על כ-11%. לעומת זאת, אחרי הגל השני של עלייה במחירי הנפט ב-1979 הבנקים המרכזיים בחלק מהמדינות פעלו בנחישות גדולה יותר והעלו ריבית מעל גובה האינפלציה. מדיניות זו הובילה לצמיחה ממוצעת של כ-2.4% ולאינפלציה ממוצעת של כ-9.5%.

כלומר, הניסיון להשיג צמיחה גבוהה יותר על חשבון אינפלציה גבוהה יותר לא הצליח. אם לא נלחמים באינפלציה, מקבלים צמיחה נמוכה יותר ואינפלציה גבוהה יותר.

מתעניינים בפתיחת חשבון מסחר בחבר בורסה? לחצו כאן>>

poll questionכמה העלאות ריבית יבצע השנה בנק ישראל?

ואיך הושפע שוק המניות? גם כאן, המסקנות די ברורות. ניתוח של ביצועי מדד S&P 500 לעומת גובה הריבית הריאלית (פער בין הריבית לקצב האינפלציה), בפער של שנה משנת 1948, מראה שביצועי שוק המניות היו די דומים, ללא קשר לגובה הריבית הריאלית.

כלומר, ריבית ריאלית נמוכה לא עזרה כל כך לשוק המניות. לעומת זאת, אינפלציה גבוהה הובילה לביצועים חלשים של S&P 500. לדוגמה, קצב האינפלציה נמוך מ-3% הוביל כעבור שנה לעלייה ממוצעת של כ-11% במניות. באינפלציה גבוהה מ-5%, שוק המניות השיג בממוצע רק כ-7%.

שכחו שהאינפלציה מסוכנת?

הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות והמשקיעים בשווקים פיננסיים לא נתקלו משנות ה-70 בבעיה של אינפלציה גבוהה. הדאגה העיקרית של הבנקים המרכזיים הייתה לתמוך בצמיחה גבוהה יותר ובאבטלה נמוכה יותר. כנראה שהם שכחו עד כמה אינפלציה גבוהה מסוכנת לכלכלה ולשווקים ועד כמה קשה להוריד אותה לרמות סבירות. לכן, אנחנו שומעים היום קולות רבים, כולל נגידי הבנקים וכלכלנים בכירים שקוראים להימנע מעליית ריבית, כי היא עלולה לפגוע בפעילות כלכלית.

זו טעות. הלקחים מהעבר צריכים לגרום לבנקים המרכזיים דווקא לעלות ריבית בנחישות, עד שהאינפלציה תחזור לרמות מקובלות יותר. זו המדיניות שתטיב עם הצמיחה ועם הביצועים של השווקים לאורך זמן.

רוצים לפתוח חשבון מסחר עצמאי במיטב דש טרייד? לחצו כאן >>

אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ/שיווק לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים ו/או השקעת כספים בפיקדונות כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. התנאים המלאים והמחייבים של כל שירות/מוצר, הינם כמפורט במסמכי פתיחת החשבון ביחס לאותו שירות/מוצר וכפופים להסדרים הנהוגים במיטב דש טרייד. אין באמור משום הבטחת תשואה או רווח.

אהבתם את הכתבה? שתפו עם חברים!
related articles iconכתבות נוספות שתאהבו
comments icon
יש שאלות? תשאירו לנו תגובה או הצטרפו לדיון!
    רוצים לקרוא עוד בנושאים אלו? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים ישירות למייל.
    אתם קוראים: העלאות ריבית עכשיו: האם הבנקים המרכזיים באמת בדילמה?
    Website by:

    © 2017 מיטב דש בע”מ
    אין באמור כדי להוות ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ אישי המתחשב ומותאם לצרכי ונכסי כל אדם בידי יועץ השקעות מוסמך.